ביטקוין במדינות מתפתחות?
ביטקוין במדינות מתפתחות
בזמן שבמערב ביטקוין עדיין נחשב לעיתים לשעשוע פיננסי, השקעה אלטרנטיבית או "גידור מפני אינפלציה", עבור מיליארדי בני אדם החיים במדינות מתפתחות - ביטקוין הוא שאלה של חופש, של יציבות, ולעיתים - של חיים או מוות כלכלי. הוא לא נועד "לתשואה", אלא להציל משפחות מהתמוטטות ערך המטבע המקומי, מהגבלות על תשלומים בינלאומיים או ממשלות דכאניות שמפקיעות חסכונות באישון לילה.
לפי קרן זכויות האדם, כ-4 מיליארד אנשים חיים תחת משטרים סמכותניים או ממשלות המדכאות חופש כלכלי. במדינות אלו, ביטקוין אינו רק השקעה, אלא דרך לשמור על ערך, להעביר כספים, ולבצע תשלומים מבלי להיחשף לפיקוח ממשלתי או לסיכוני אינפלציה.
ארגנטינה:
כשהמטבע המקומי, הפסו, מאבד עשרות אחוזים מערכו בכל שנה, האזרחים בורחים ממנו בכל דרך אפשרית - מזומן דולר "שחור", נדל"ן... ובשנים האחרונות - ביטקוין. למרות מגבלות ממשלתיות, הארגנטינאים לומדים להשתמש בארנקים דיגיטליים כדי לשמר ערך ולשלם בעקיפין בסאטושי.
ניגריה:
בין איסורי הבנקים לשחיתות ממשלתית, צעירים ניגרים גילו את ביטקוין כדרך לעקוף את המערכת. סטודנטים, יזמים ומשפחות מקבלות כספים מבני משפחה בתפוצות באמצעות ביטקוין, ולאחר מכן ממירים לשימוש יומיומי דרך אפליקציות P2P.
אוקראינה:
כשהמדינה הותקפה, ביטקוין הפך לכלי מימון חירום. הממשלה פרסמה ארנקים רשמיים לקבלת תרומות - והעולם הגיב. מעבר לכסף - ביטקוין סיפק פתרון מיידי, שקוף, ונטול תיווך בינלאומי. לא נדרשו בנקים, ולא נדרשה אמון בין הצדדים.
דוגמאות נוספות:
בלבנון - בנקים חסמו גישה לפיקדונות. בזימבבואה - המשכורת נשחקה תוך שבוע. בטורקיה - ביטקוין הפך מקלט למעמד הביניים. וזו רק ההתחלה. האתגר המשותף: משטרים שאינם מאפשרים לאזרחים לשמור על כוח הקנייה של עמלם.
אנחנו ב-Heartbit רואים את ביטקוין ככלי לשחרור. זו לא טכנולוגיה נוצצת, אלא חבל הצלה. כלי שיכול להעניק לאדם פשוט שליטה על רכושו, גם אם נולד תחת שלטון מושחת או מערכת בנקאית כושלת. ולכן, המאבק האמיתי הוא על חינוך והבנה. ככל שנפיץ את הידע, נוכל לצמצם את הפער בין עולמות ולהחזיר לאנשים את מה שנגזל מהם - ביטחון כלכלי.

The body content of your post goes here. To edit this text, click on it and delete this default text and start typing your own or paste your own from a different source.








